מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה ל׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

מקור משנה תורה, הלכות מכירה ל׳
1 הַמּוֹכֵר שֶׁמָּכַר קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין וְזָכָה בָּהֶן הַלּוֹקֵחַ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ יַד הַלּוֹקֵחַ עַל הָעֶלְיוֹנָה. וְאִם רָצָה לוֹקֵחַ אֵין הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וְאִם לֹא רָצָה תַּחְזֹר לִבְעָלֶיהָ. לְפִיכָךְ כּוֹתְבִין שְׁטָר לַמּוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַלּוֹקֵחַ עִמּוֹ. וּלְעוֹלָם הַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן שְׂכַר הַסּוֹפֵר וַאֲפִלּוּ מָכַר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ:
2 וְכֵן הָעֶבֶד שֶׁקָּנָה אוֹ מָכַר אוֹ נָתַן מַתָּנָה אוֹ נְתָנָהּ לוֹ. יַד הָאָדוֹן עַל הָעֶלְיוֹנָה. אִם רָצָה לְקַיֵּם מַעֲשָׂיו הֲרֵי אֵלּוּ קַיָּמִין וְאִם לֹא רָצָה בָּטְלוּ כָּל מַעֲשָׂיו. וּבִדְבָרִים בִּלְבַד הוּא שֶׁמְּקַיֵּם הָאָדוֹן אוֹ מְבַטֵּל וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ כְּלוּם:
3 וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה אוֹ נָתְנָה מַתָּנָה. בֵּין בְּנִכְסֵי בַּעְלָהּ בֵּין בְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ. בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁיִּחֵד לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ בֵּין בְּנִכְסֵי מְלוֹג. בֵּין בְּקַרְקָעוֹת בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין. וְכֵן אִם לָקְחָה אוֹ נִתְנָה לָהּ מַתָּנָה יַד הַבַּעַל עַל הָעֶלְיוֹנָה וְאִם רָצָה לְקַיֵּם יְקַיֵּם אִם רָצָה לְבַטֵּל יְבַטֵּל הַכּל. אֲבָל הַבַּעַל שֶׁמָּכַר אוֹ נָתַן בֵּין קַרְקַע שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בִּכְתֻבָּתָהּ אוֹ קַרְקַע שֶׁהִכְנִיס לָהּ שׁוּם מִשֶּׁלּוֹ. בֵּין קַרְקַע שֶׁיִּחֵד לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיַּד הָאִשָּׁה אַחַר שֶׁקִּיְּמָה מַעֲשָׂיו הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בָּטֵל מִפְּנֵי שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי:
4 מָכַר אוֹ נָתַן נִכְסֵי מְלוֹג בֵּין בְּקַרְקָעוֹת בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין יַד הָאִשָּׁה עַל הָעֶלְיוֹנָה. רָצְתָה לְבַטֵּל מְבַטְּלָהּ וְאִם קִיְּמָה מַעֲשֶׂיהָ קָנוּ הַלָּקוֹחוֹת:
5 בַּעַל שֶׁמָּכַר מִטַּלְטְלִין שֶׁל נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל אוֹ מִטַּלְטְלִין שֶׁנָּתְנָה לוֹ מִשֶּׁלּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי אִם עָבַר וּמָכַר אוֹ נָתַן קָנוּ הַלָּקוֹחוֹת וְאֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לְהוֹצִיא מִיָּדָם. וְכֵן יֵשׁ לוֹ לַבַּעַל לִמְכֹּר כָּל נְכָסָיו אַף עַל פִּי שֶׁהֵן תַּחַת יַד שִׁעְבּוּד הַכְּתוּבָה. וְאִם תָּבוֹא לִטְרֹף טוֹרֶפֶת אֶלָּא אִם כֵּן כָּתְבָה לַלּוֹקֵחַ תְּחִלָּה וְקָנוּ מִיָּדָהּ:
6 הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה אוֹ נָתְנָה נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל לְבַעְלָהּ לֹא קָנָה. וְיֵשׁ לָהּ לַחְזֹר וּלְהוֹצִיא מִיָּדוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת. בֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ אוֹ לָקְחוּ בְּנִכְסֵי יְתוֹמִים בֵּין בְּקַרְקַע בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין. וְכֵן הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹסִין בֵּין שֶׁמִּנּוּ אוֹתָם בֵּית דִּין בֵּין שֶׁמִּנָּה אוֹתָן אֲבִי יְתוֹמִים. מִקָּחָן מִקָּח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר אֲבָל מַתְּנָתָם אֵינָהּ כְּלוּם שֶׁאֵין אָדָם נוֹתֵן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:
7 הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן בְּשַׁבָּת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּיּוֹם טוֹב אַף עַל פִּי שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ מַעֲשָׂיו קַיָּמִין. וְכֵן כָּל מִי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ בְּשַׁבָּת הַקִּנְיָן קַיָּם וְכוֹתְבִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת וְנוֹתְנִין: סְלִיקוּ לְהוּ הִלְכוֹת מְכִירָה בְּסַ"ד
פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות מכירה ל׳
1 המוכר שמכר קרקע עד לא רצה תחזור לבעליה. בבתרא פ' חזקת הבתים דף נ"ב:
2 לפיכך כותבין שטר עד וא"צ לקנות ממנו כלום. בבתרא פרק חזקת הבתים ופ' גט פשוט דף קס"ח:
3 וכן האשה שמכרה עד קנו הלוקחין. בבתרא פרק חזקת הבתים דף מ"ט ונ' ובגיטין פרק הניזקין דף נ"ה ונ"ח ובכתובות פרק מי שהיה נשוי דף צ"ה ופ' האשה שנפלו לה:
4 בעל שמכר מטלטלין עד להוציא מידם. בבתרא פ' חזקת הבתים:
5 וכן יש לו לבעל כו' עד כמו שביארנו בהלכות אישות. בבתרא פרק חזקת הבתים ובכתובות פרק האשה שנפלו לה נכסים דף פ"א והביאור פכ"ג:
6 ב"ד שמכרו או לקחו וכו' עד שאינו שלו. בכתובות פ' האשה שנפלו ובבתרא פרק חזקת הבתים:
7 המוכר או הנותן בשבת כו' עד סוף הפרק. בירושלמי ופ' שואל במסכת שבת ועוד כתבו ר"מ ז"ל בהל' שבת פכ"ג בכלל דיני שבת בס"ד: